דיווח על בסיס מזומן

קיימות שתי שיטות חשבונאיות שונות לרישום הכנסות העסק בספרי הנהלת החשבונות והדיווח עליהן לרשויות מע”מ ומס הכנסה: דיווח על בסיס מזומן ודיווח על בסיס מצטבר.

 שיטת הדיווח על בסיס מצטבר הינה שיטת רישום ודיווח חשבונאית, לפיה מועד ההכרה בהכנסות וחיוב המס בגינן הינו התאריך בו התבצעה העסקה, ללא קשר למועד בו התקבל התשלום בפועל.

 מנגד, שיטת הדיווח על בסיס מזומן הינה שיטת רישום ודיווח חשבונאית, לפיה מועד ההכרה בהכנסות וחיוב המס בגינן הינו התאריך בו התבצע התשלום בפועל, ללא קשר לתאריך ביצוע העסקה.

פקודת מס הכנסה אינה קובעת על פי איזו שיטה מבין השתיים יש לנהל את הרישום והדיווח, אולם בפסיקה נקבע כי שיטת הדיווח על בסיס מזומן אפשרית בעסקים קטנים ובעלי אופי פשוט במהותו, שאינם מחזיקים במלאי, או שהמלאי בו הם מחזיקים הינו שולי.

בהתאם לכך התפתחה בפועל פרקטיקה לפיה בעלי מקצועות חופשיים, כגון: עורכי דין, רואי חשבון, רופאים וכד’, נישומים שאינם מחזיקים מלאי, עסקים קטנים ונותני שירותים בהיקפים קטנים, מדווחים לפי בסיס מזומן, ואילו עסקים גדולים ומורכבים וכן חברות, מדווחים לפי בסיס מצטבר.  

לעניין הדיווח למע”מ, חוק מע”מ קובע כי כל העוסקים חייבים בדיווח על בסיס מצטבר. שיטת דיווח זו למע”מ מקשה על עוסקים (בייחוד על עוסקים קטנים), שכן הם אינם משמשים רק כצינור להעברת תשלומי המע”מ מלקוחותיהם לרשויות המס, אלא גם כגורם המממן תשלומים אלה. מנגד, הלקוחות רשאים לקזז את מס התשומות שבו חויבו בגין עסקאות אלה, עוד בטרם הם העבירו את התשלום לנותן השירות או הטובין.

על מנת להקל על עוסקים קטנים ולמנוע את נטל מימון תשלומי המע”מ בטרם התקבלו תשלומים בגין העסקאות שלהם, קיימים מקרים ספציפיים בהם רשאים העוסקים לדווח על בסיס מזומן.  להלן רשימת העוסקים הרשאים לדווח למע”מ על בסיס מזומן: